כיצד סוגי הפרסום השונים משפיעים על המוח שלנו

המוח שלנו מורכב מאזורים שונים האחראים על תהליכים שונים. למשל, האונה השמאלית של המוח מעבדת, בין היתר, את הסימנים הויזואליים מזיכרון לטווך קצר- לארוך. 

Ventral Striatum – 

הינו אזור במוח אשר מופעל בעזרת פרסום המגרה את לולאת התגמול המפורסמת. מדענים ופסיכולוגים חקרו ושייכו אותו למרכז עיצוב ההתנהגויות שלנו, כבני אדם.

 Posterior Parietal Cortex, Superior Prefrontal Cortices: 

הממוקם בחלק האחורי של המוח, אחראי על גירוי כתוצאה מפרסום ״עובדתי״ או ״מבוסס היגיון״.

ולבסוף, נתח קצבים של המפרסמים:

 Amygdala, Orbitofrontal Cortices, Brain Stem

אזור זה מופעל ע״י פרסום המבוסס על הקשרים רגשיים. גירוי רגשי, כידוע, הינו סוג הגירוי החזק ביותר. הוא אחראי בין השאר על: נאמנות למותג לטווח ארוך, צרכנות מוגברת וחיבור עמוק יותר לתוכן ולקהילת המותג.

“86 ביליון”

86 ביליון, זוהי הכמות הממוצעת של הנוירונים במוח האנושי. נוירונים מעבירים מידע אחד לשני ללא הרף. המוח שלנו נחשף לכ-3,000 צורות פרסום שונות במהלך היום. נדרש רק חיבור נכון אחד בכל פעם, בין הגירוי הויזואלי לתקשורת הנוירונית- על מנת שנוציא את הארנק ונרכוש משהו.  אך בואו רגע נחזור קצת לאחור על מנת להבין מהי הדרך שפסיכולוגיית הצרכנות עשתה במשך השנים ומדוע היא חשובה להתפתחות האנושות ככלל.

תחילה, ברא אלוהים את האדם, ואז האדם ברא את המוצר, וראה כי טוב. לאחר שנחו ביום השביעי וחזרו למשרד ביום ראשון, רצה למכור, האדם את פרי יצירתו. לאלוהים היו דברים אחרים שדרשו את תשומת לבה לכן השאירה את המלאכה לאדם, אז ברא האדם את המודעה. במודעה תיאר והילל את המוצר הטוב, החשוב, ההכרחי, בעיניו, ללקוחה – חווה. 

חווה אהבה את המעלות הרבות של המוצר ולאחר שקיבלה אף הנחה קטנה, רכשה אותו בשמחה. וכך ברא האדם את המוצרים ומכר אותם לחווה ושיפר את רמת חייה פלאים.

אך לאחר זמן מה, קלט האדם כי יוצר הוא מוצרים ואין הם נמכרים כמו פעם. כאשר הגיע לביתה של חווה קלט, שמילאה אותו במוצרים רבים. הכרחיים אמנם, אך כעת לא היתה צריכה חווה עוד טוסטר או מכונת כביסה או מראה לחדר שינה. מודאג ומתוסכל הלך אדם אל המזרקה בכיכר המרכזית של העיר. שם הוא ראה בן ואמו מאכילים את היונים. לפתע צליל ילדות מוכר מילא את האוויר ומשאית גלידה הגיחה מעבר לפינה וחנתה במרכז הכיכר. הילד צהל ולא עזב את אמו עד שהמסכנה עברה איתו על כל התפריט ומצאה את שלגון התות האהוב על בנה.

.בעודו מתבונן, משועשע, חשב לעצמו אדם, מה יש בה, הגלידה הזו, שמורכבת מלקטוז, תמצית פרי

 בתוספת סוכר וצבעי מאכל, יצוקה לתוך גביע ארוז נייר עם 20% שכבת פלסטיק, שגורמת לילדים תגובה רגשית חזקה כל כך?

״הילד קונה את האושר שעבורו הגלידה מסמלת. לא את הגלידה״

״אאוריקה!״ כמעט צעק אדם בקול רם ומיהר חזרה למשרד. הוא החל לבנות אסטרטגיית פרסום אשר ענקי הצרכנות כגון: אפל, נייקי, סטארבקס ורבות אחרות כבר משתמשות בה מזמן ועד היום.

לסיכום:

עולם הפרסום לומד מזה חצי מאה, את דרכי פעולה של המוח מה שמאפשר בתורו להשפיע ישירות על התנהגות הלקוח.

פרסום המבוסס על תקשורת ויזואלית, יצירת קונטקסט או סיפור, הינם יעילים בהרבה מפרסום הנועד לספק את ההסברים הרציונליים לגבי . האבולוציה של פסיכולוגיית הצרכנות מתקדמת עם כל יום שעובר אל ההבנה, שאדם, הוא יצור מנטלי הרבה יותר, והגיוני הרבה פחות. לפחות עד שהצרכנים יתחילו באופן מכוון לפתח מודעות לכך שמשחקים להם ברגשות. 

מעניין אם פרויד היה מתחבר יותר לגוצ׳י או לבלנסיאגה… 

אם אתם צריכים פסיכולוג שיעזור לכם להבין את הלקוחות שלכם (או את עצמכם), אז >> https://brainnu.com/contact-us/