ניוזלטרים, תקשורת דיגיטלית ומה שביניהם

ניוזלטרים; או הייפ סביב כתיבה ברשת שלא באמת הולכת לאנשהו ואני אחלה עם זה לגמרי. תורגם מתוך מאמרו של רובין רנדלר.​
ניוזלטרים

חברה שלי, לוסי, אמרה לי פעם שהיא מתאהבת בדרך שבה מישהו אחר חושב, וזה מה שהם מאפשרים גם לי. ניוזלטרים בעצם מציגים את הדרך שבה זרים רואים את העולם. 

ניוזלטרים מאפשרים לי להתאהב בבן אדם שמעולם לא הכרתי.. גם במישהו מאוד רחוק ממני..

בשנים האחרונות התאהבתי בכ”כ הרבה כותבי ניוזלטרים בכל סוגי הנושאים!

קיימים ניוזלטרים כובשים המספרים על הרפתקאות גדולות ומסתורין, וניוזלטרים על מערכות מורכבות המלמדים אותנו ממה ואיך העולם נוצר.

ואיך אפשר לשכוח מניוזלטרים קטנים יותר המדברים על פרידות, פולי קפה, שעונים ואפילו גינות פרחים! אלו נכנסים תחת קטגוריה של ניוזלטרים שהם פשוט… מוזרים. 

אז אני עומד לשאול שאלה קשה מאוד, דווקא בגלל שאני כ”כ אוהב ניוזלטרים.. 

האם הם מהווים התקדמות?

אני מניח שפשוט יש משהו שמטריד אותי בניוזלטרים, ואני לא יכול לשים עליו את האצבע.

מפריע לי שכותבי תוכן לא יכולים ליצור קהילות באתרים משלהם, עם ארכיונים ופורמטים משלהם. והם אפילו לא יכולים לקבל על העבודה שלהם תשלום. (אם כי כן, יש יוצאים מן הכלל).

לעזאזל, רק המומחיות הטכנית הנדרשת בשביל להקים אתר משלך מסורבלת ביותר ואינה נגישה לרבים!

עכשיו אתם עלולים לחשוב: אה, ניוזלטרים הם בעצם העתיד! (כי שם הכסף)

אבל היתרון האמיתי של ניוזלטרים הוא שהם נותנים לנו כוחות על. אנחנו כבר לא צריכים ללמוד HTML / CSS או על מסדי נתונים כדי להתחיל לפרסם תוכן ברשת. 

ולמרות כוחות העל הללו, אני עדיין חושב ששימוש בדוא”ל כדי לשלוח מילים זה לזה זה פשוט..  🙄.

אולי אני מרגיש ככה מכיוון שפעולת המעבר על כל תיבת הדואר הנכנס שלי מרגישה לי קצת מיושנת- כאילו חזרנו לקרוא בקלפים אחרי שהמצאנו את הספרים. 

ספרים כל כך יותר טובים מקלפים. בדיוק באותו האופן שאתרים טובים הרבה יותר מדוא”ל.

כולנו עברנו לניוזלטרים דווקא בתקופה שבה אפשר לעשות באתרים דברים מדהימים.

אנחנו מקבלים לראשונה גרידים מושכים, פונטים יפים ואינספור הדפסים אדירים!

יחד עם זאת, אנחנו נוטים להגדיר אתרים כמביכים, מכוערים ומפוצצי פרסומות בעוד שהניזולטרים הצליחו להשיג לעצמם יוקרה ושם גדול, לא ברור על מה ואיך. 

האינטרנט לא חייב להיות הדבר המביך והמכוער הזה; זה ממש אפשרי להפוך את האינטרנט ליפהפה!

ואומר את זה אדם שבילה את החלק הטוב יותר של שלוש השנים האחרונות בכתיבת מיילים לזרים. הם גורמים לי להרגיש חופשי מצד אחד ומקולל על ידם מצד שני כי זה פשוט בלתי נמנע לכתוב ניוזלטר אם אתה רוצה להיות סופר היום.

אבל אם אתרי האינטרנט הם כ"כ מצוינים, למה כולנו (כן, כולל אני) עברנו לניוזלטרים? מה גרם למותם של הבלוגים?

ובכן, יש אינספור תשובות לשאלות הללו, אבל הייתי רוצה להתרכז רק בשלוש מתוכן.

 

הניוזלטרים הרגו את הבלוגים כי…

  1. הם קלים מאוד לפרסום.

  2. תיבת הדואר שלך היא פלטפורמה המאפשרת התראות. 

  3. בזכותם כותבים יכולים, אתם יודעים.. להרוויח כסף. 

 

לחלופין, אתרים היום…

  1. קשים מאוד לבנייה.

  2. לא מאפשרים להודיע לאנשים על פוסט חדש באמצעות התראות.

  3. לא מאפשרים לכותבים להרוויח כסף בקלות.

אלו הם הבעיות המרכזיות, אבל עכשיו, בגלל הניוזלטרים, ובהשוואה אליהם, אני מסתכל על כתיבה ברשת כעל תהליך מגושם ומעצבן.

המכונה אמנם יפיפיה מבחוץ, אבל היא דורשת כ”כ הרבה מאמצים ועבודה בשביל שהיא תוכל גם לפעול. 

אז אני תוהה לעצמי כיצד ניתן ליהנות מהיתרונות של שני העולמות: הקלות שבפרסום ניוזלטרים והאסתטיקה שמאפשרים אתרי האינטרנט. אבל מה שאני שואל באמת זה..

איך אנחנו הופכים את האינטרנט למקום המתאים לכולם?

 

בואו נסתכל על זה מקרוב יותר.

ניוזלטרים

חלק א'- אתרי האינטרנט מסובכים מדי.

 אתרי האינטרנט לא הפכו לקלים יותר להקמה בשלושים השנים האחרונות. אתה עדיין נדרש להבין HTML ו- CSS כדי להקים אתר. אתה עדיין צריך ללמוד על אחסון ודומיין. אולי אפילו תיאלץ ללמוד מה הקיצור cms מייצג, ואני לא אלאה אתכם במה הביטוי הזה אומר. האינטרנט נועד במקור לאפשר לכולם לקרוא ולכתוב, אך המכשולים הטכניים שעולים בעת הקמת אתר מרחיקים מכך את רובם המכריע של בני האדם. התהליך צריך להיות קל. כל כך הרבה יותר קל. ואני אפילו לא מדבר על אפליקציות מורכבות. גם האתרים הקטנים ביותר- המכילים טקסט בלבד- קשים מדי לבנייה.

אז מה הפתרון? ובכן, יש לי כמה רעיונות, אבל דבר אחד שאני בטוח לגביו לחלוטין הוא שהסטארטאפים לא צריכים לפתור את הבעיה בשבילנו. אמנם היו כמה התפתחויות חיוביות במערכות ליצירת אתרים סטטיים בשנים האחרונות, אבל הם עדיין מרגישים מסובכים מדי עבורי.בנימה זו, לא מזמן נתקלתי בשירות שנקרא blot.im והוא הראה לי איך בניית אתר יכולה להיות קלה, מהירה ונגישה.אני חושב שזה העתיד אליו אנו צריכים לשאוף.

חלק ב'- RSS זה לחננות.

כשאתה נרשם לניוזלטר אתה כבר לא צריך לחזור ל”מקור” בשביל לראות אם עלו תכנים חדשים. כשכותב התוכן מעלה פוסט חדש, אתה פשוט מקבל התראה. הבעיה ברשת היא שתוכן חדש הוא די חבוי מהעין ולכן כותבי התוכן נאלצים להספים את כל הרשתות החברתיות בשביל להזכיר לאנשים על קיומם. 

לרשת יש מערכת התראות משלה וגם אין לה, בו זמנית.

לטכנולוגיה העתיקה והמאובקת הזו קוראים RSS, והיא מאפשרת למבקרים באתר להירשם אליו ולקבל עדכונים על תכנים חדשים העולים בו. באפליקציית קריאה המכילה RSS אתה יכול לראות אילו תכנים חדשים פרסם הסופר האהוב עלייך, למשל. 

בעיקרון, המצע הפוליטי שלי הוא: RSS היא הארץ המובטחת. 

זו הדרך המושלמת לקרוא תכנים ברשת ולהישאר מעודכנים תוך כדי. כה מושלמת שאני מחשיב את אפליקציית הקריאה Reeder.app, המשתמשת בטכנולוגיה, כמנוע חיפוש  טוב בהרבה מChrome, Safari וFirefox.

הבעיה עם הRSS היא שאתה צריך לדעת על קיומו, איך הוא עובד, באילו אתרים הוא קיים וכו’.. כלומר, להשקיע יותר מדי מאמץ. 

אתם עלולים לחשוב שRSS זו טכנולוגיה מסובכת מדי, אבל תופתעו לגלות שהיא מאוד פופולרית היום. זו הטכנולוגיה שמשתמשים בה בפודקאסטים! אז למה אנחנו לא משתמשים בRSS באתרים, אם אנחנו משתמשים בה כל יום בשירותי אאודיו?

אני סבור שRSS לא הגיע למעמד משמעותי מכיוון שהוא מעולם לא היה מובנה בדפדפן עצמו. הכישלון כאן לא היה בטכנולוגיה עצמה אלא במרחק בין הRSS לאופן שבו אנו גולשים באינטרנט.

אני מאמין שאם הRSS היה מחליף את שמו וממתג את עצמו מחדש, רבים היו מעריצים אותו. בזכותו הם לא היו צריכים לתת לכ”כ הרבה זרים את כתובת הדוא”ל שלהם בשביל לצרוך תכנים. 

אם נוכל להירשם כמנויים לאתרים בקלות, ייתכן שהאינטרנט עצמו לא ירגיש כל כך נשכח ועתיק כפי שהוא מרגיש היום.

חלק ג'- קשה מדי לשלם לכותבי תוכן.

מדובר בחטא הקדמון של האינטרנט. מכיוון שאי אפשר לשלם למישהו ישירות דרך הדפדפן,נולדות פריצות המאפשרות לסחוט כסף מאנשים; פרסומות פולשניות ומכוערות, איסוף נתונים שמפר את הפרטיות וכו ‘. אם יש לך מספיק ידע טכני ומספר גדול יחסית של עוקבים- אתה יכול לאפשר להם להירשם כמנוי לאתר שלך, אבל זו לא אפשרות קיימת עבור כותבים רבים. 

למה הרשמה לאתר אמורה להיות מורכבת יותר מאשר הרשמה לניוזלטר? למה אני נדרש לעבור דרך בסאבסטאק/פטרון/קינדל כמתווכים? 

אני מעריץ את השירותים האלה כי הם פותחים את הדלתות לכל-כך הרבה כותבי תוכן וסיפורים חדשים, אבל זה רק בגלל שהאינטרנט עצמו בקושי מאפשר לעבוד כפלטפורמת פרסום עצמאית. תשלום ורישום כמנוי לעבודות של סופרים צריכים להיות במרחק של קליק אחד, מבלי הצורך לעבור דרך מתווך שמוריד אחוז גדול מהיוצרים עצמם. כדאי לשים לב לשירותים כמו “קויל” ולדפדפני אינטרנט כמו “פומה” מכיוון שהם מנסים לשפר את האופן שבו עובדת חלוקת הכסף באינטרנט. 

קיים אפילו ממשק API למונטיזציה באינטרנט, אמנם זה נשמע מעט מפחיד, אבל דווקא שם הסיפור מתחיל להיות מעניין. (אם כי אני עדיין סבור שהממשק מסובך מדי עבור רוב כותבי התוכן). 

שקיומה של אפשרות לשלם לאנשים בקלות דרך הדפדפן יכולה לפתוח את הדלת לא רק לכותבי תוכן, אלא גם לאמנים מסוגים רבים. כמו כן, כותבי תוכן רבים בוחרים בשירות ניוזלטרים כמו Substack מכיוון שהמודל העסקי שלהם פשוט. חבל שהתשתית הזו לא יכולה להיות מובנית באתרים עצמם.

הנקודה שלי היא כזו: קיימות אלטרנטיבות לניוזלטרים אם נדאג למלא את החוסרים.

כל מה שאני יודע זה שהאינטרנט של היום- לא קיים עבורנו. הוא כבר לא נועד על מנת לאפשר לאנשים לשלוח טקסטים מקסימים זה לזה. אני רואה בו את טובת הציבור שנחטפה על ידי חברות מסחריות המנסות למכור לנו זבל, לרוב.

האינטרנט של היום בנוי בעבור אפליקציות, ואני חושב שהתפקיד שלנו הוא להחזיר אותו אלינו, כי עדיין יש כל כך הרבה פרידות ופולי קפה לכתוב עליהם וסיפורים על שעונים וגני פרחים המשתוקקים שנקרא אותם!

מה שמרגש אותי במיוחד בפופולריות הפתאומית של הניוזלטרים זה שהיא מראה לנו כמה אנשים עדיין מעוניינים בסוג הכתיבה הזה. רובם מסתכלים על הרשת באופן דומה לשלי. זה גם מראה לי שעדיין לא ויתרנו על כל מה שיש לנו לטובת הרשתות החברתיות וזה משאיר אותי מלא תקווה…מכיוון שהאינטרנט עדיין לא גמור ונותרה לנו עוד כל כך הרבה עבודה. 

 

לא סגורים באיזה צד אתם- אתרי אינטרנט או ניוזלטרים? צרו איתנו קשר. אנחנו כבר נעשה לכם סדר בבלאגן.

תורגם מתוך מאמרו של רובין רנדלר.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

יש עוד

טיקטוק למותגים

אפליקציית טיקטוק כבר מזמן כבשה את לב קהל הלקוחות הצעיר, ולמרות שרוב המותגים מבינים את זה מצוין, רק מעטים מצליחים לגדול בה.
אנחנו יודעות שעד עכשיו לא חידשנו לכם כלום, וכנראה שגם לכם נמאס לנסות להבין את הדקויות של האחות הקטנה שמשתלטת על עולם הפרסום בצעדי ענק, אבל הפעם- אתם לא צריכים להתאמץ.
בילינו לא מעט שעות בטיקטוק בשביל להציג לכם את כל חשבונות המותגים שאתם חייבים להכיר. בכל זאת, השראה זה השם השני שלנו.

שנתחיל?

« די, תמשיכו »
פייסבוק

מה צפוי לנו בפרסום הממומן בפייסבוק בשנת 2021?

אם יש משהו שמפחיד את פייסבוק- זה להישאר מאחור. זו פלטפורמה שתמיד תנסה להיות צעד אחד קדימה, ולכן מערכת הפרסום הממומן שלה, המייצרת לה לא מעט רווחים, נוטה להשתנות בקצב שיא.

היינו יכולות להגיד לכם שאיש שיווק חכם צריך לקרוא את כל המדריכים ולדאוג להישאר מעודכן תמיד, אבל עד שתמצאו לזה זמן הפייסבוק יספיק להתעדכן מחדש. אז העדפנו פשוט לרכז לכם את כל המידע הרלוונטי במקום אחד.

יאללה מתחילים>>

« די, תמשיכו »

קלאבהאוס

איך נשמע לכם לשבת על קפה עם אילן מאסק? או להירגע מיום עבודה ארוך עם אופרה ווינפרי? אפליקציית קלאבהאוס כבר הספיקה לגבש לעצמה תדמית אליטיסטית ונחשקת, כזו שתגשים לכם את כל החלומות המקצועיים והפרועים ביותר שלכם ובעיקר- כזו שכדאי לכם מאוד להיות חלק ממנה.

« די, תמשיכו »