לא רק קורונה- הכירו את המגפה החדשה: “אינפודמיה”

וירוס הקורונה הביא איתו את ה"אינפודמיה" החברתית הראשונה- מגפה של מידע כוזב שמגיע אלינו מהרשתות החברתיות. לשמועות רשת יש כמה מאפיינים בולטים: הן מתפשטות במהירות, עוברות שינויים וקשה מאוד לאתר את המקור שלהן. תופעה זו בהחלט מזכירה את המגפה הגדולה שסגרה את כולנו בבתים- לכן יש לטפל גם בה בהתאם או לפחות להבין איך להתייחס ולזהות אותה.
אינפודמיה

התפרצות הנגיף לראשונה

ב- 19 בינואר עזב טומי טאנג את שנזן עם חברתו כדי לבקר את משפחתה לקראת החג. 

הם שמעו שיש וירוס בשם קורונה שהתפרץ באזור קטן בסין.

 

השלטון המקומי יצא בהצהרה והסביר לכולם שהוירוס ישפיע אך ורק על מי שביקר בשוק מזון ספציפי. 

בלילה של ה- 20 בינואר, ד”ר ג’ונג ננשאן יוצא לטלוויזיה הארצית כדי להבהיר את הנושא. 

הוא ציין כי לנגיף יש יכולת להתפשט מאדם לאדם.

 

ההצהרה החדשה יצרה בהלה גדולה מאוד בקרב התושבים ולמחרת, התושבים החלו לצאת עם מסכות לרחובות. 

טאנג וחברתו הבינו שמצב חמור ממה שחשבו, החליטו לבטל את התוכניות ויצאו חזרה לביתם ברכבת הראשונה. לאחר פחות מ- 48 שעות העיר נכנסה להסגר. 

 

בשל המצב החדש טאנג החל לרכוש המון מוצרים דרך אתרי מכירות אונליין שמבצעים משלוחים עד הבית. 

ביום השלישי להסגר הוא גילה שכל המוצרים שהוא צריך להזמין- נגמרו ונכנס לבהלה.

הבהלה מתחילה

המקור הגדול ביותר לבהלה בקרב התושבים, היה הצפייה בחדשות דרך המדיות החברתיות.

אצל טאנג, כמו אצל תושבים רבים- הידיעות שזרמו שיקפו והעצימו את הפחדים. 

בעקבות כך, הוא וחברתו החלו לסבול מנדודי שינה והתקפי חרדה רבים. 

“בכנות, באמת קשה לתאר את מה שקרה במהלך 14 הימים האחרונים”, הוא אומר. 

“אין מה לעשות מלבד לקרוא את החדשות שמחמירות בכל יום. 

זה החלק הקשה ביותר עבור התושבים. ”

“אינפודמיה מסיבית”

ב-2 בפברואר, ארגון הבריאות העולמית כינה את התופעה “אינפודמיה מסיבית”.

שפע מידע של חדשות- חלקם מדוייקים וחלקם לא. 

 

רצף המידע החל להקשות על האנשים למצוא מקורות והדרכות אמינים, ברגע שהם הכי זקוקים לכך. 

הרשתות החברתיות איפשרו לאינפורמציות לא אמיתיות להתפשט במהירות גבוהה, ויצרו סביבה של אי וודאות מוגברת שהניעה לחרדה וגזענות.

 

ארגון הבריאות העולמי ניסה לטפל בנושא באמצעות שיתופי פעולה עם הפלטפורמות: טוויטר, פייסבוק וטיקטוק כדי לאתר מידע שגוי. 

לדוגמא, בפייסבוק החלו לבצע מיקוד לאוכלוסיות ספציפיות באמצעות מודעות המספקות מידע חשוב על הבריאות. 

 

בימים הראשונים של התפרצות הנגיף, מספר רופאים פרסמו במדיות החברתיות עדכונים על חומרת המצב. 

למרות שהממשלה נזפה בהם במהירות והחלה לשלוט על זרימת המידע, האזהרות שכבר התפרסמו הפכו לויראליות.

מגפת ה”אינפודמיה” בישראל

גם בישראל תופעת השמועות החלה לגדול בעקבות הגעת הנגיף. 

השמועה על מסוקי הריסוס היא אחת הדוגמאות המרכזיות של ידיעה שקרית, שהציפה את הרשתות החברתיות בעקבות המשבר. 

אליה מצטרף גל שמועות נוספות: חשיפה לשמש מסייעת למנוע את המחלה, הממשלה תקליט את שיחות הטלפון שלנו ועוד הרבה. 

 

כאשר שהממשלה הכריזה על צעדים חריגים- החלו לצוץ שמועות שקריות רבות. 

באחד מהדיווחים שנמצאו ברשתות החברתיות, סיפרו שהמדינה תשתיל שבב תת עורי אצל חולי קורונה למטרות מעקב. 

השמועה הזו צצה כאשר ראש הממשלה הודיע שבישראל יחלו להפעיל טכנולוגיה מתקדמת שתסייע במעקב אחר התפשטות המגפה. 

 

שמועה נוספת שצמחה כנראה בעקבות אותה הודעה של ראש הממשלה, והתפשטה בקבוצות וואטסאפ בישראל: “שימו לב, החל ממחר- כללים חדשים לתקשורת. כל רשומות שיחות הטלפון מוקלטות. כל ההודעות והשיחות בוואטסאפ מוקלטות”. 

הצפת השמועות גרמה לכך שפעילי מכון דוידסון לא הצליחו להשתלט על כמות הפניות שהגיעו לקבוצת הפייסבוק שלהם. 

לכן, החלו לגייס מתנדבים חדשים שיסייעו בהבנה של איזו שמועה היא אמיתית ואיזו היא פייק. 

 

זיכרו- אל תאמינו לכל ידיעה שפוגשת אתכם ברשתות החברתיות וכמובן היזהרו להפיץ שמועות שיכולות להתגלות כשקריות. 

 

אם אתם רוצים להישאר מעודכנים, צירפנו לכם רשימת מקורות שאפשר להסתמך עליהם.


משרד הבריאות, מכון דוידסון, סוכנות AFP, המוסד לביטוח לאומי